הגיע הזמן, אומרת אימי. הכל כבר מוכן לעוד הצגה של לוקה דונצ'יץ', או לפחות זה מה שהוא כבר הרגיל אותנו אחרי שנפל מהרגליים במשחק השלישי מול בוסניה בשלב הבתים. שלב רבע הגמר של אליפות אירופה יינעל הערב ונוכל כולנו לדעת מי הן ארבע הקבוצות שיתחרו על המקומות בגמר היבשת. הפעם, אנחנו מגיעים אל שתי אלופות עבר שמגיעות כפייבוריטיות להיפגש גם בשלב הבא, אבל מול יעמדו נבחרות קשות שבשנות ה-40 לא כל כך אהבו יהודים. הנה הן:

18:15: צרפת – איטליה

משחק שהיה יכול להיות גדול אפילו יותר אם ג'יאנמרקו פוצ'קו לא היה מורחק באמצע הרבע השלישי ברגע האמוציונלי ביותר של הטורניר עד כה, שהיה גם הרגע האחרון בו ניקולה יוקיץ' הסתכל לכיוון רבע הגמר. הנפילה הלא צפויה של האיטלקים למקום הרביעי בטבלה הביאה נבחרת יחסית טובה להיות אנדרדוג מול נבחרת שנראתה עצירה לאורך האליפות, וראינו זאת במשחק הרביעי מול ישראל. הידיים הארוכות של הפורוורדים המובילים ניקולו מלי וסימונה פונטצ'יו הצליחו לעצור את הג'וקר ושאר האזורי התעוררו ועצרו את הסרבים המשלימים בדרך לרבע הגמר.

בצד השני יש נבחרת שהגיעה בול למקום אליו חשבו שתגיע, אבל בצורה אחרת. הם היו אמורים להיות האנדרדוג של המשחק והפכו לפייבוריטים. אחרי שסיימו את בית המוות במאזן 2:3, הצרפתים בשמינית קיבלו את נס מילאנו של מכבי ת"א מ-2014 אבל בגרסה ההפוכה – טורקיה קיבלה עבירה בלתי ספורטיבית 12 שניות לסיום וביתרון 2, אוסמן החטיא פעמיים מהקו המשחק נשלח להארכה, שם גם הטורקים איבדו את הראש ואפשרו לצרפת לעלות. הם אמנם מציגים טורניר לא טוב ביחס לרמה שלהם, אבל החסרונות של שחקני מפתח כמו נאנדו דה קולו הם הגורם המשמעותי לכך והיא לא מזכירה בכלל את זאת שניצחה את ארצות הברית באולימפיאדה. למזלה יש לה סנטר שיכול לקפוץ ולעשות הרבה בעיות בצבע, רודי גובר, שנכנס לעניינים ואולי דווקא הוא יצליח לעבור את חומת הפורוורדים האיטלקית.

ההימור שלי? צרפת. לא יודע למה, אבל אני ממשיך להאמין שהם יצליחו לשחק כדורסל וגם לשמור בהגנה. המשחק של הצרפתים נגד סלובניה הראה את אחת מתצוגות הכדורסל הטובות ביותר בטורניר מצד אחד, אבל הצרפתים עשו כמעט מה שהם רוצים על המגרש במשך 35 דקות. אם הם יצליחו לשמור גם במקביל על קבוצה שמניעה את הכדור, הם יעלו לשלב הבא כדי לנסות (לשווא) לנקום בלוקה.

21:30: סלובניה – פולין

כמו ידידי והקולגה רועי ויינברג בשמינית הגמר, גם כאן אני אתחיל בלדבר על לוקה דונצ'יץ', אבל לא אביא לכם מספרים, אלא רק סיפור אחד או שניים על מה שהוא נאלץ לעבור בזמן שהוא קובע שיאים היסטורים שבוודאי ישבור אותם עוד שלוש שנים. את האליפות הקודמת הוא סיים מדדה אחרי שנפצע במחצית בגמר מול סרביה, כאשר הוא צפה מהספסל בגוראן דראגיץ' ואנתוני רנדולף גוברים על יריבתם ומביאים תואר ראשון הביתה. בסיום המשחק, כל השחקנים הניפו את לוקה (בן 18 להזכירכם) על הידיים והרימו אותו באוויר. את האליפות הזאת הוא החל במונית בדרך למשחק נגד ליטא בקלן כי האוטובוס שלהם הבריז ולקח לגרמנים זמן כדי לתת לאלופת אירופה דרך להגיע למשחק הראשון בטורניר.

אחרי שהם הניפו אותו באוויר והטורניר הוריד אותו לקרקע, הגיע תורו של ילד הפלא לסחוב שוב את החבורה הסלובנית כלפי מעלה, ואין כוח בעולם שנראה שיכול לעצור אותו כרגע. הוא הראשון מזה 31 שנה שקולע מעל 30 נקודות בשלושה משחקים רצופים ומול הבלגים הוא הוליך את הריצה ברבע הרביעי שגמרה את המשחק, אחרי שהוא שוב סחב אותם עד לשם. הפולנים עשו טורניר מעולה עד עכשיו, עם ניצחונות משכנעים ברובם, אבל בכל אותן קבוצות שניצחה היו במצטבר שני שחקנים משלימים ב-NBA ועוד אחד ללא חוזה. עכשיו הם מגיעים לפגוש את אחד הכוכבים הגדולים בעולם, יחד עם צמד האחים המאיים ביותר בתחרות (הדראגיצ'ים) והמתאזרח הנהדר מייק טובי, שהצליח להיפצע כבר בג'אמפ בול במשחק הרביעי אבל יהיה כשיר לשחק.

ההימור שלי? סלובניה תעשה סלוטר בסלוטר וחבריו. למה? לוקה. הללו.